במהלך החיים המשותפים צוברים בני הזוג רכוש, כספים וזכויות שונות. כאשר שאלת הפרידה עולה על הפרק נדרשת החלטה לגבי אופן חלוקתו של אותו רכוש ואותן זכויות. ישנם מקרים בהם המצב ברור – יש דירה הרשומה על שם שני הצדדים בחלקים שווים וכסף בחשבון בנק משותף. ככלל הקושי מתעורר במקרים עמומים יותר – כאשר בני הזוג חיו בדירה שהייתה רשומה רק על שם אחד מהם, כאשר שמרו על הפרדה בנכסיהם, כאשר קיבלו מתנות ו/או ירושות, כאשר חלק מהרכוש המשפחתי רשום על שמם של צדי ג’ וכיוצ”ב.

בטרם מגישים תביעות לבית המשפט, חשוב לבחון את התביעות השונות שיכולות להיות רלוונטיות בנסיבות המקרה, לרבות תביעה לאיזון משאבים, תביעה לפסק דין הצהרתי, תביעה כספית, תביעה להחזר הלוואה, תביעה לאכיפת הסכם, תביעה לביטול הסכם, תביעה לדמי שימוש – והרשימה עוד ארוכה.

כן חשוב לבדוק את זהות הצדדים הרלוונטיים בהתאם להליך הספציפי ולהחליט האם יש צורך בצירופם של צד’ ג’, למשל חברות ו/או בני משפחה נוספים.

בנוסף, קיים הבדל בין זוגות הנשואים באופן פורמאלי לבין זוגות החיים יחד כידועים בציבור בכל מה שקשור למצב המשפטי בעניין צבירת וחלוקת רכוש.

זוגות נשואים

על זוגות נשואים (אשר נישאו לאחר ינואר 1974) חל חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל”ג – 1973. החוק קובע שבעת סיום קשר הנישואים – במקרה של גירושין או במקרה של מוות – יהיה זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של הנכסים של בן זוגו. במילים פשוטות, כל מה שנצבר במהלך הנישואים, גם אם הוא רשום בפועל על אחד מהצדדים בלבד, הינו רכוש משותף.

החוק קובע שמתנות וירושות אינם חלק מהרכוש המשותף, גם אם התקבלו במהלך הנישואים. בפועל, חלוקת הרכוש בעת פרידה אינה פשוטה, ובתי המשפט מתמודדים מדי יום עם תביעות לחלוקת רכוש שונה מהקבוע בחוק.

ישנם מקרים בהם בתי המשפט קיבלו טענות של שיתוף שונה, לרבות חלוקת נכס זה או אחר שלא בחלקים שווים, אי חלוקה של נכס משותף או חלוקה של נכס שלכאורה אינו משותף, כגון ירושות ומתנות.

דירת מגורים הוכרה על ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, כ”גולת הכותרת” של התא המשפחתי. אי לכך, טענת אחד מבני הזוג כי דירת בן הזוג האחר הינה משותפת אינה מופרכת. הטענה נבדקת לעומק, תוך שניתן מקום להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף ספציפית, הסתמכות וכו’.

במסגרת הכרעתו בוחן בית המשפט, בין היתר, את משך זמן הנישואים, השקעות כספיות בדירה, שיפוץ, נשיאה משותפת בהחזרי המשכנתא ועוד. 

בטרם מחליטים האם המקרה שלכם מצדיק מאבק משפטי במטרה לסטות מהוראות החוק, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי, לבחון את הסיכונים מול הסיכויים ולשקול את התועלת האפשרית אל מול הנזק.

ידועים בציבור

ישנם זוגות החיים יחד ללא נישואים. הדין הישראלי הכיר בזוגות אלה כידועים בציבור בהתקיים תנאים מסוימים כמו מגורים משותפים, הבאת ילדים משותפים, חשבון בנק משותף וכיוצ”ב.

על ידועים בציבור החיל בית המשפט את “חזקת השיתוף”.

על מנת שידוע בציבור יהיה זכאי לקבל רכוש שרשום על שם בן זוגו, הוא נדרש לעמוד במבחן כפול. תחילה עליו להוכיח את עצם קיום הקשר של ידועים בציבור – דרישת סף שלא קיימת עבור זוגות נשואים, לגביהם די ברישום כנשואים. לאחר שעבר את מבחן הסף הראשון, נדרש הידוע בציבור להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים. מבחן זה אינו פשוט, אך יחד עם זאת הוא רוכך על ידי הפסיקה לאורך השנים.

יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה על מנת להחליט מה הדרך המשפטית הנכונה לפעול. חשוב לבחון את נסיבות חיי הצדדים, ולהתחקות אחר כוונתם. כך למשל, האם התייחסו זה אל זו כבעל ואשה, האם ענדו טבעות המנציחות את הקשר, האם הביעו או הציגו כלפי צדדים שלישיים כוונות לרכוש נכסים משותפים, והרשימה עוד ארוכה. מעבר לכך, ישנה חשיבות מכרעת לאיסוף נתונים ומסמכים, שיכולים להעיד על התנהלות הצדדים.