בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתנו ואפשר למרשתנו לעבור עם ילדיה מאזור השרון לאזור המרכז

הצדדים בתיק זה הינם הורים לשני ילדים קטנים, אשר הצליחו להסדיר את כל מחלוקותיהם בהסכם. לאחר מספר שנים החליטה האם – אותה ייצגנו, לעבור עם ילדיה מאזור השרון, בו התגוררה המשפחה לפני הפרידה, לאזור המרכז. האב התנגד והגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה שנועדה למנוע את המעבר.

בית המשפט קיבל את עמדתנו במלואה וקבע כי לא ניתן למנוע את המעבר:

שמחנו לעזור למרשתנו לפתוח דף חדש בחייה.

(13.6.16)

6 שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין הצדדים – הגיעו הצדדים להסכם – בדיוק לפי המתווה שהציע מרשנו בתחילת הדרך

(27.10.16)

הצדדים בתיק זה נישאו בגיל מבוגר יחסית, כאשר לבעל היה עסק בבעלותו. במשך כ- 6 שנים ניהלה האשה הליכים משפטיים כנגד הבעל, אותו ייצגנו. בסופו של דבר הצלחנו להוכיח שאין ממש בטענות האשה לעניין השיתוף בעסקו של הבעל, והצדדים חילקו את הרכוש שנצבר במהלך הנישואים, כאשר הבעל נשאר הבעלים הבלעדי של העסק.

בעקבות ערעור שהגשנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, הגיעו הצדדים להסכמות שלא ינוהלו ביניהם לעולם עוד הליכים משפטיים

בתיק זה ניהלו הצדדים הליך גירושין ארוך וקשה. גם לאחר שניתנו פסקי הדין בבית המשפט לענייני משפחה, המשיך הבעל לנקוט שוב ושוב בהליכים משפטיים שונים כנגד מרשתנו במטרה להתישה, לגרום לה להוצאות משפטיות ולפגוע בשלוות חייה.

בעקבות ערעור שהגשנו לבית המשפט המחוזי על אחד מפסקי הדין שניתנו, ובעקבות התערבותו שלבית המשפט המחוזי נאלץ הבעל להסכים כתנאי למחיקת הערעור כנגדו שלא ינקוט יותר בשום הליך כנגד האשה – ומאז זכתה האשה בשקט המיוחל.

(26.9.16)

בעקבות תביעה שהגשנו קטינה זכתה ללון בבית אביה לראשונה לאחר שחלפו 8 שנים מגירושי הצדדים, וזכתה לטוס עמו לחופשה בחו”ל לראשונה בחייה

הצדדים התגרשו כאשר בתם היחידה היתה תינוקת רכה בשנים וחתמו על הסכם המסדיר את חלוקת הזמנים בהם תשהה עם כל אחד מההורים. בפועל האם הקשתה על קיומם של הסדרי הראיה ובפרט לא אפשרה לקטינה ללון בביתו של האב.

כאשר מלאו לקטינה 9 שנים היא הביעה בפני אביה את רצונה ללון בביתו ולשהות עמו ועם בני משפחתו. הגשנו בשמו של האב תביעה בעניינה של הקטינה. בעקבות התביעה ובעקבות בקשתנו לערב את שירותי הרווחה, נאלצה האם לאפשר את קיומם של הסדרי הראיה לרבות לינה,והקטינה החלה ללון בביתו של האב באופן שוטף.

בנוסף נאלצה האם להסכים להוצאת דרכון לקטינה, והקטינה בילתה לראשונה בחייה בחופשה בחו”ל עם אביה.

הגיע אלינו אב שאחז בפסק דין לפיו הוא מחויב לשלם לאם 40% משכר הדירה בו היא נושאת, במסגרת מזונות אותם הוא חב לבתם המשותפת. כאשר ניתן פסק הדין האם שכרה דירה בעלות חודשית של 4,000 ₪. לאחר מספר שנים עברה האם לדירה יקרה הרבה יותר – בעלות של6,000 ₪ בחודש.

בעקבות תביעה שהגשנו בשם האב, בה ביקשנו להגביל את סכום המדור, קיבל בית המשפט לענייני משפחה את טענותינו כבר בדיון הראשון, והגביל את המדור לסכום של 4,000 ₪.

בית הדין הרבני קיבל את עמדתנו במלואה ונתן צו למדור ספציפי המבטיח את מגוריה של האשה בדירת המגורים המשותפת

הבעל החליט לפרק את הנישואים באורח חד צדדי, ולנטוש את אשתו – אם שלושת ילדיו הקטנים. הבעל הגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים לבית המשפט לענייני משפחה.

הגשנו בשם מרשתנו תביעת שלום בית ובקשה להבטחת מדור ספציפי – כך שהבעל לא יוכל לגרום למכירתה של דירת המגורים, ובית הדין הרבני קיבל את עמדתנו ונתן את הצו כמבוקש.

בתיק זה ניהלנו מו”מ ארוך. מרשתנו השלימה עם רוע הגזירה כי נישואיה הגיעו לקיצם, אך בהסכם אליו הגענו, בין היתר בזכות החלטתו של בית הדין הרבני, נותרה האשה הבעלים הבלעדית של דירת המגורים המשותפת.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל את עמדתנו כי יש למנות את האם הביולוגית כאפוטרופוס בעלת סמכויות בלעדיות לבנותיה התאומות

ייצגנו אם, שילדה תאומות מתרומת זרע. לאחר לידתן אומצו התאומות על ידי בת זוגתה של האם הביולוגית. בחלוף הימים, בנות הזוג נפרדו והאם המאמצת בחרה לנתק כל קשר עם הבנות.

בשל האימוץ נדרשה הסכמתה של האם המאמצת לכל פעולה חינוכית ובריאותית הנוגעת לקטינות.

בעקבות הליך שניהלנו, קיבל בית המשפט לענייני משפחה את עמדתנו כי טובת הקטינות מחייבת מתן סמכויות בלעדיות לאם שמטפלת בהן בפועל – האם הביולוגית.

לאחר שנים רבות של התנהלות מתישה, האם הביולוגית לא הפסיקה להודות:

הסדרי ראיה בין קטינים לאב יתקיימו בפיקוח

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגשנו בשם אמא וקבע כי הסדרי הראיה בין שני קטינים לאביהם ימשיכו להתקיים בפיקוח של מרכז קשר (20.9.16)

אנחנו סברנו כי החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה היתה שגויה, בטח לפני שניתן למרשתנו לחקור את המומחה על חוות דעתו, ועל כן הגשנו בקשת רשות ערעור על ההחלטה להסרתה פיקוח ל.

מדובר בתיק מורכב בו טענה מרשתנו טענות קשות לעניין מסוגלותו ההורית של האב. לאור המצב המורכב, הסדרי הראיה בין האב לקטינים התקיימו בפיקוח. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה על מנת לבדוק את הקטינים ואת הטענות. המומחה קבע כי אין מקום לפיקוח ובית המשפט לענייני משפחה הורה על הפסקת הפיקוח.

לבקשתנו,בית המשפט המחוזי ביטל את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי יש ממש בטענות האם, וכי הפיקוח על הסדרי הראיה ימשך עד שהמומחה ייחקר על חוות דעתו ומלוא התמונה תוצג לבית המשפט לענייני משפחה.

בפועל הסדרי הראיה בפיקוח התקיימו במשך כשנתיים, תקופה שאפשרה לקטינים לגדול ולהשמיע את קולם. גם לאחר הסרת הפיקוח נקבעו הסדרי ראיה מצומצמים נוכח הליקויים שנמצאו בהתנהלותו של האב, שעלו אף מתוך חקירתו של המומחה.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את עמדת מרשתנו והורה על רישום קטין לבית הספר הדמוקרטי, בניגוד לעמדת אביו

בעקבות ההחלטה הצדדים גיבשו הסכם כולל לפיו האם תהא רשאית לקבל החלטות הקשורות לחינוכו ולבריאותו של הקטין ללא הסכמת האב.

בין הצדדים בתיק זה התנהלו הליכים משפטיים שונים במשך שנים ארוכות, לאחר שחתמו על הסכם גירושין והתגרשו.

באירוע בו טיפלנו טענה האם, אותה ייצגנו, שיש לרשום את בנם של הצדדים לבית הספר הדמוקרטי ולא לחטיבה עירונית רגילה. האב התנגד נחרצות. בעקבות הליך שניהלנו, קיבל בית המשפט את עמדתנו במלואה ואף חייב את האב בהוצאות משפט.

לתיק זה היתה תפנית משמחת. לאחר ההחלטה, פנה אלינו האב וביקש לגבש הסכם כולל, אחרי שנים רבות של מלחמות. בסופו של יום הצדדים חתמו על הסכם כולל, בו הסדירו את כל המחלוקות.

שמחתה של הלקוחה שלנו, ריגשה אותנו מאוד: