ביולי שנת 2016 נכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. חוק זה שינה באופן משמעותי את דרך פנייתם של בני משפחה, המצויים בסכסוך משפחתי, לערכאות משפטיות. החוק קובע כי בטרם הגשת תביעות חובה לגשת להליכי גישור, שתחילתם בפניה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין.

בפועל, צד המבקש להגיש תביעה כלשהי בקשר לסכסוך משפחתי, נדרש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט או לבית הדין, הערוכה על טופס מתאים, ללא פירוט מהות הסכסוך ונסיבותיו. המטרה היא שלא ללבות את אש המריבה, אלא לנקוט בהליך אלטרנטיבי של סיום המחלוקת באמצעות הסכם, ועתים אף אפשרות של חזרה לשלום בית, בלא קיום הליכים משפטיים.

החוק מאפשר נוכחות צדדים למחלוקת בארבעה מפגשי גישור, המכונים מפגשי מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום), שנערכים ביחידות הסיוע על ידי פקידי סעד ועובדים סוציאליים. המפגש הראשון יתקיים ללא נוכחות עורכי דין, אולם הצדדים רשאים לצרף עורכי דין מטעמם ביתר המפגשים.

במסגרת פגישות המהו”ת ינסו עובדי יחידת הסיוע להביא את הצדדים להסכמות, גם אם ההסכמה היחידה הינה פניה משותפת להליך של גישור או מו”מ מחוץ ליחידת הסיוע, וזאת במקום לנקוט בהליכים משפטיים. עובדי יחידת הסיוע ינסו לסייע לצדדים להגיע להסכמות זמניות, גם אם אין עדיין הסכמה כוללת, בעניינים הדורשים הסדר מיידי, כגון חלוקת זמני שהייה של כל אחד מההורים עם ילדיהם, מזונות וכיוצ”ב.

במהלך ניהול ההליך ביחידת הסיוע ניתן להגיש בקשות לסעדים דחופים, כגון מזונות זמניים, הסדרי ראיה, טיפולים רפואיים דחופים וכדומה. עניינים אלה מפורטים בחוק ובתקנות. כל אחד מהצדדים רשאי להפסיק את ההליך ביחידת הסיוע בכל שלב, מיד לאחר הפגישה הראשונה, גם ללא כל נימוק, ובוודאי גם ללא הסכמת הצד השני.

עם סיום ההליך ביחידת הסיוע, זכאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעה מטעמו במהלך 15 ימים, בהם מנוע הצד השני להגיש תביעות. את התביעה או התביעות ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בלא תלות בשאלה למי מהם הוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך.

הליך יישוב הסכסוך יכול להוות אמצעי נוח וזמין, שיכול לסייע בשמירה על זכויותיכם. כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה על מנת להחליט האם ומתי כדאי לנקוט בהליך זה.