בימינו יותר ויותר זוגות חיים האחד עם השני ומנהלים יחד משק בית ותא משפחתי משותף באופן זהה לבני זוג נשואים, וזאת בלי שנישאו באופן רשמי.
לראשונה הופיעה הכרה בידועה בציבור כשווה לאשה נשואה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש”ט-1949, שבו נאמר “אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו”.
אז מה בעצם פירוש המונח “ידועים בציבור”?
מקורו של המונח בפסקי הדין שנתן בית המשפט העליון בשנת 1948, כאשר הופיעו בפניו בני זוג אשר חיו יחד ללא נישואין. בית המשפט כינה אותם “ידועים בציבור”. ידועים בציבור הינם בני זוג החיים יחד חיים משותפים תחת קורת גג אחת, מקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, מנהלים משק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה באופן פורמאלי.
חובת ההוכחה היא עליכם
לא כל זוג יוכר באופן אוטומטי כידועים בציבור. הפסיקה הגדירה תנאי סף בהם יש לעמוד, ועיקרם האם הזוג מקיים משק בית משותף והאם בין בני הזוג קיימת מערכת זוגית אינטימית המושתת על ערכים של אהבה, מסירות, נאמנות שותפות והדדיות, המראה שהם באמת קשרו את גורלם זה בזה.
מזונות ידועה בציבור
הפסיקה שדנה בשאלת זכותם של ידועים בציבור במזונות עברה הרבה גלגולים במהלך הדרך. כפי שנאמר, ידועים בציבור הינם זוג שחי חיים משותפים בדיוק כמו בעל ואשה, השוני היחיד הוא בחוקים שיצרה מערכת המשפט על מנת להגן על זכויותיהם, שאינם זהים לזכויות שיצרה עבור זוגות אשר נישאו כדת וכדין. על פניו נראה כי ידועים בציבור אינם זכאים למזונות, מאחר ואין חובת מזונות בדין האישי בין בני זוג שאינם נשואים, ולכן עניין מזונות הוא אחת מהסוגיות הסבוכות בנושא זכויות ידועים בציבור.
בתחילה פסקו בתי המשפט מזונות לבן/בת הזוג אשר ידועים בציבור, וזאת על בסיס “הסכמים בין בני הזוג”. למעשה, זוג הידוע בציבור היה חייב שיהיה לו הסכם מפורש על מנת לקבל מזונות. פסיקה מאוחרת יותר בבית המשפט העליון חידדה סוגיה זו, ובפסק דין תקדימי נקבע העיקרון לפיו זכותם ההדדית של בני זוג הידועים בציבור לקבל מזונות אחד ממשנהו, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה, וזאת גם כאשר אין הסכם ביניהם, אלא רק על פי התנהגות הצדדים והנסיבות הספציפיות של המקרה.
כבוד הנשיא ברק טבע את המושג של “מזונות אזרחיים”, בקובעו כי בהעדר הסכם מזונות מפורש, הזכות למזונות אזרחיים תקבע על פי דיני החוזים הכללים. הנשיא ברק השווה בין התחייבותם של הצדדים הידועים בציבור לבין התחייבותו של זוג נשוי. לטענתו, במקרה של ידועים בציבור תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור. על פי דבריו, מטרת המזונות האזרחיים היא האפשרות של בני הזוג להשתקם לאחר הפרידה.
בתי המשפט בוחנים כל מקרה עד לפרטיו הקטנים, וזאת על מנת להבין את משמעות מערכת היחסים: קיומם של ילדים משותפים, פרק הזמן בו מתקיימת הזוגיות, מידת התלות ההדדית וכד’. על פי הנתונים, יקבע ויחליט בית המשפט האם לחייב את אחד מהצדדים במזונות, ומה יהיה גובה ומשך זמן החיוב, כל מקרה לגופו.
האם אתם זכאים למזונות?
בתי המשפט קבעו כי קביעת דמי המזונות מסתמכת על תנאי הכרחי, לפיו בן זוג אחד פיתח תלות מסוימת בבן הזוג השני, באופן בו קיימת הסתמכות אחד מהצדדים על כך שבן זוגו יפרנס אותו ויתמוך בו כלכלית. לעיתים, אחד מבני הזוג מקדיש את כל חייו לטובת ניהול משק הבית מתוך הסתמכותו כי בן זוגו יתמוך בו כלכלית. קביעה זו נקבעה מאחר ויש לאפשר תקופת זמן סבירה לצדדים להשתקם, ולא ניתן לגדוע בבת אחת את התלות הכלכלית. על פי השופט שטרק: “המטרה היא לייצר טבעת הצלה עד לרגע שמגיעים לחוף מבטחים”.
הזכות לירושה
חוק הירושה מכיר במעמדם של ידועים בציבור, בדיוק כמו בני זוג אשר נשואים כדת וכדין, ובלבד שבעת הפטירה אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר. בעת פטירתו של בן הזוג, ידועים זכאים לרשת זכויות לקצבאות ותשלומים על ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה ופיצויי פיטורים.
מזונות במקרה של פטירת אחד מבני הזוג
במקרה של פטירת אחד מבני הזוג במהלך תקופת חייהם המשותפת כידועים בציבור, זכאי הצד השני לקבלת מזונות מתוך עיזבון בן הזוג הנפטר. בנוסף, בן הזוג יהיה זכאי גם לפיצויי נזיקין אם בן זוגו נפטר בנסיבות המזכות בפיצויים.
רכוש משותף
לא אחת, קשר הזוגיות נמשך זמן רב ובמהלכו נצבר רכוש משותף. על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף ולא חוק יחסי ממון (החל רק על זוגות נשואים). על מנת להיכנס לגדרי חזקת השיתוף תידרש הוכחה של כוונת שיתוף ברכוש לאורך החיים המשותפים. לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני זוג הידועים בציבור, יידרש הצד הטוען לשיתוף להציג ראיות לבית המשפט.
קבלת ייעוץ ועריכת הסכם
על מנת להסדיר באופן משפטי את הקשר בין בני זוג אשר בחרו שלא להינשא זה לזה באופן פורמאלי, כדאי ואף מומלץ להיעזר בהסכם לחיים משותפים, הסכם התקף באופן מיידי מרגע חתימת שני הצדדים עליו. כדאי לערוך את ההסכם באמצעות עורך דין מקצועי.